שאלות נפוצות

מה הם הקשיים המאפיינים ילדים לקויי למידה?

ישנם סוגים שונים של לקויי למידה אשר מתבטאים בקשיים שונים:

קשיים בתחומי הקריאה:

• קושי בהבנת הקשר בין אותיות לצלילים.

• קושי בקריאה ובאיות.

• קושי בהבנת הנקרא.

• הימנעות מקריאה.

קשיים בתחומי השפה:

• קושי בהפקת שפה.

• קושי בהבנת הוראות.

• שיבושים לשוניים (תחביריים למשל).

• קושי בהבנת הנקרא.

קשיים בתחום החשבון:

• קושי תפיסת כמויות

• קושי בהשוואה בין גדלים

• קושי בהבנת פעולות החשבון

• קושי בזכירת תשובות לתרגילים פשוטים ושכיחים

• קושי בהבנת פרוצדורות מתמטיות.

• קושי בזכירת מאפייני צורות הנדסיות.

• קושי בלמידת שעון

קשיים בתחום הכתיבה:

• כתב יד לא קריא

• מאמץ בעת הכתיבה

• קשיים בהבעה בכתב

• הימנעות מכתיבה

• קצב כתיבה איטי

• קושי להספיק להעתיק מהלוח

קשיים בתחום הקשב והריכוז:

• קושי בריכוז במטלות מונוטוניות וארוכות שאינן מתחומי העניין של הילד

• תזזיתיות

• חולמנות

• מוסחות

• דיבור סביב הנושא

• אימפולסיביות

• קושי להמתין לתורו

- חשוב לציין שקשב אינו ספציפי לתחומי הלמידה ועל מנת להגדיר כי מדובר בקושי יש לראות את ההשלכות של קשיי הקשב על ביצוע מטלות נוספות שאינן לימודיות במהותן.

- בנוסף, חשוב לזכור שקשב הוא גם תלוי מוטיבציה, ולעיתים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מצליחים להתרכז במשימות מתחומי העניין שלהם, וכן כאשר הם מעוניינים להשיג מטרה מסויימת.

האם היכולת השכלית של תלמידים לקויי למידה נמוכה?

לא! לקות למידה אינה קשורה ליכולת השכלית ואינה פוגעת בה אולם, היא עשויה לפגוע בתפקוד הלימודי.

האם ניתן לטפל בלקות למידה?

ניתן לטפל בקשיים הנובעים מקיומה של לקות למידה באמצעות הוראה מתקנת המותאמת לקשייו הייחודיים של הילד אולם לא ניתן להעלימם.

האם יש חשיבות לאבחון מוקדם?

בהחלט כן! יש חשיבות להתייחסות מוקדמת לקשיים הנצפים, אם באבחון ואם במתן טיפול של הוראה מתקנת הממוקדת בתחומי הקושי של הילד. העדר מענה הולם לקשייו האובייקטיביים של הילד הנובעים מלקות הלמידה עשוי להוביל לפגיעה בביטחון העצמי ובתפיסה העצמית של הילד בשל כישלונות חוזרים ונשנים, פגיעה בתפקוד האקדמי ותפיסה שגויה של בית הספר והחברה בכלל את הילד ויכולותיו.

לכמה זמן תקף אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי תקף למשך 5 שנים. יש לשים לב שאבחון שנעשה ביסודי אינו תקף לבגרויות. על אבחון שנעשה החל מהחופש הגדול בין כיתה ו' לכיתה ז' תקף גם לבגרויות.

מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון משולב (פסיכו-דידקטי)?

ישנם מספר הבדלים בין אבחון דידקטי ואבחון משולב:

• אבחון משולב- פסיכודידקטי כולל הן את החלק הדידקטי (כישורי למידה) והן את החלק הפסיכולוגי (מנת משכל ותחום רגשי).

• אבחון דידקטי בודק את כישורי הלמידה ואת ההישגים במיומנויות אקדמיות (קריאה, כתיבה, חשבון), ואילו אבחון פסיכולוגי בודק את מנת המשכל ואת התפקוד הרגשי של הילד.

• אבחון פסיכולוגי מהווה מסמך קביל בוועדת שילוב לצורך קבלת שעות שילוב בבית הספר.

• אבחון דידקטי יכול להמליץ על התאמות מרמה 1 ו- 2 (ראה חוזר מנכ"ל) באבחון פסיכולוגי ניתן לקבל התאמות מדרגה 3, קרי מבחן בעל פה ובחינה מותאמת.

• באבחון פסיכולוגי ישנה התייחסות למאפייני משכל ומאפיינים רגשיים.

הילד שלי מתקשה, האם אני צריך אבחון פסיכו-דידקטי?

האבחון הפסיכולוגי משלים את אבחון לקויות הלמידה ונותן מענה בכמה מקרים:

1. כאשר יש צורך בשעות שילוב בבית הספר.

2. כאשר יש שאלה לגבי מנת המשכל של הילד (אינטליגנציה).

3. כאשר יש שאלה לגבי המצב הרגשי של הילד והשפעתו על התפקוד האקדמי.

4. כאשר יש צורך בהתאמות מרמה 3 לבגרויות (בחינה בע"פ, מבחן מותאם המרת מקצוע המתמטיקה במקצוע מדעי אחר, התאמות באנגלית לניגשים ל- 5 יחי').

מהי הוראה מתקנת?

הוראה מתקנת מתמקדת בתפקודים אקדמיים (קריאה, כתיבה, חשבון), ומטרה לתת לילד אסטרטגיות למידה על מנת להתגבר על הקושי האובייקטיבי.

הילד שלי מתלונן כי אינו מספיק לענות על כל השאלות בבחינה והוא זקוק להארכת זמן, מה עליי לעשות?

בני נוער רבים חווים קשיים חדשים במעבר לחטיבה או לתיכון. מורכבות החומר והעלייה בעומס פעמים רבות מקשים עליהם את התמודדות עם תנאי הבחינה. רצוי לברר מדוע אינו מספיק לענות על כל השאלות- האם ידע את החומר? האם למד בצורה יעילה? האם נלחץ במהלך הבחינה? האם הבין את השאלות? בהתאם לתשובותיו תוכלו לפנות למקום המתאים. לעיתים הוא זקוק לאסטרטגיות למידה שיעזרו לו לשלוף את החומר בצורה יעילה במהלך הבחינה, ולעיתים לחץ אל המול הבחינות פוגע בתפקודו. במידה ונראה לכם כי הקשיים מהותיים, יש לפנות לאבחון על מנת לתת את המענה הטוב ביותר.

חשוב לציין כי לא כל מי שניגש לאבחון ומתלונן על קוצר זמן בהכרח יקבל את ההתאמה.

כיצד נתפסים ילדים לקויי למידה בבית הספר?

פעמים רבות ילדים לקויי למידה מתקשים לממש את יכולת האמיתית בביה"ס ובחיי היומיום ומשום כך הם נתפסים כחסרי מוטיבציה. יש להבין, כי הימנעות ממטלות אקדמיות במקרים אלו, לרוב, נובע מקושי אמיתי המקשה על ההתמודדות עם חומרי הלימוד. חשוב שההורה יסנגר על הילד בפני המערכת , וכן ילמד ויעודד את הילד לסנגר על עצמו.